אנטוני מייסון – 1966-2015, האיש עם המורשת

אנטוני מייסון נפטר היום. בתחילת החודש הוא עבר אירוע לב, ומאז אושפז במצב קריטי. היום אחר הצהריים עבר האיש הגדול עם העפעפיים הכבדים לעולם שבו הבירות תמיד קרות, הסטייקים גדולים ומדממים, וכל זריקה היא צ'אקה, גם אם לקחת אותה עם ידיים מיושרות מעל הראש. אבל למען האמת, בעולם הבא האידיאלי של מייסון כנראה אין יותר מדי צ'אקות ולא מהלכי התקפה מלוטשים. לעומת זאת, יש שם הרבה ליטרים של זיעה, בשר אדם בכמויות, כדור כתום אחד וגופיה כחולה מספר 14. כי לא משנה מה עשה אנטוני מייסון לפני 91' או אחרי 96', בשבילי הוא תמיד יהיה הלב הגדול והפועם של הניינטיז ניקס. ולמען האמת, המורשת של הניקס היא הרבה יותר אנטוני מייסון מאשר אנטוני כרמלו, גם אם החיוך הצחור עם החוזה הענק ייקח בשבילנו אליפויות, ירוויח מיליארדים וילביש את כל גברי ארה"ב.

אתה מבין מלו, מורשת נבנית עליך כשאתה באמת. זוכרים אותך, וזוכרים לך, כשרואים עליך את מי שאתה באמת. וכשאנטוני מייסון יצא לפרקט זה נראה כל כך אנטוני מייסון, שאפילו 20 ומשהו שנים אחרי, הלב עדיין מתגעגע ומייחל להתרגשות שעוררה הקבוצה הנפלאה ההיא. מייסון היה לוחם בין לוחמים, חלק מרכזי בקבוצה שהשאירה הכל על המגרש, זיעה, איברים פנימיים, שיניים ודמעות. ואם היום אני יכול לצפות שוב בגמר שובר הלב של 94', זה רק בזכות הגעגועים לאופי של קבוצה ההיא, ולהתרגשות שחשמלה את האוויר בכל פעם שראיתי חמישייה במדי ניקס עולה לפארקט של הMSG.

אתה יודע כרמלו, עדיף שתוותר. אין לך סיכוי להתעלות על זה. אתה אף פעם לא תהיה ניקרבוקר כמוהם.
יכולתי לכתוב על הכישרון של מייסון. בחיי שהיה לו. אולג'ואן בשיאו ושאקיל הצעיר, הענק והעצבני. וינס קרטר כשעוד היה אייר קנדה, ומייקל ג'ורדן, את כולם שמר מייסון בהצלחה. "אני אוהב לעשות הגנה", הוא אמר פעם, "למדתי שחקנים כדי לשמור עליהם, למדתי דרכים שונות לשמור על שחקנים שונים, ואני פשוט אוהב לצאת לשם ולעשות את זה".

אי אפשר לשמור בכזאת הצלחה על כזה מגוון רק עם רוח לחימה. אחרת גילי מוסינזון היה בNBA. כדי לשמור על אולג'ואן, שאקיל וג'ורדן צריך גם כישרון. תציצו בו מול החלום ב94' ותלמדו על עבודת רגליים, זריזות ידיים ועל איך נראית הגנה כשעושה אותה שחקן שגם מבין וגם רוצה:

למרבה הצער, ההערכה והאהבה של אוהדי הניקס לא מביאה תארים. מייסון היה השחקן השישי ב95' ונבחר לאולסטאר פעם אחת במדי שארלוט, ב2001. על היכל התהילה אין על מה לדבר כמובן. אפילו להופס מייסון הגיע רק אחרי פטירתו, ובתור השוואה לאנטיתיזה צחורת החיוך שמובילה היום את הניקס.

אבל למען האמת, אנטוני מייסון לא היה טיפוס של תארים והצטיינות אישית. אנטוני מייסון היה שחקן של הגנה, מלחמה, השקעה ואהבה אמיתית למשחק.

במילים אחרות, אנטוני מייסון היה ויישאר חלק בלתי נפרד מהמורשת של הניקס.

אם בא לכם מספרים, אז זאת הקריירה של מייסון בסטטיסטיקה. גם כאן אין לו במה להתבייש.

Year Team GP GS MPG FG% 3P% FT% RPG APG SPG BPG PPG
1989–90
New Jersey
21 0 5.1 .350 .000 .600 1.6 0.3 0.1 0.1 1.8
1990–91
Denver
3 0 7.0 .500 .000 .750 1.7 0.0 0.3 0.0 3.3
1991–92
New York
82 0 26.8 .509 .000 .642 7.0 1.3 0.6 0.3 7.0
1992–93
New York 81 0 30.6 .502 .000 .682 7.9 2.1 0.5 0.2 10.3
1993–94
New York 73 12 26.1 .476 .000 .720 5.8 2.1 0.4 0.1 7.2
1994–95
New York 77 11 32.4 .566 .000 .641 8.4 3.1 0.9 0.3 9.9
1995–96
New York 82 82 42.2 .563 .000 .720 9.3 4.4 0.8 0.4 14.6
1996–97
Charlotte
73 73 43.1 .525 .333 .745 11.4 5.7 1.0 0.5 16.2
1997–98
Charlotte 81 80 38.9 .509 .000 .649 10.2 4.2 0.8 0.2 12.8
1999–00
Charlotte 82 81 38.2 .480 .000 .746 8.5 4.5 0.9 0.4 11.6
2000–01
Miami
80 80 40.7 .482 .000 .781 9.6 3.1 1.0 0.3 16.1
2001–02
Milwaukee
82 82 38.3 .505 1.000 .697 7.9 4.2 0.7 0.3 9.6
2002–03
Milwaukee 65 48 32.6 .486 .000 .718 6.4 3.2 0.5 0.2 7.2
Career 882 559 34.7 .509 .167 .709 8.3 3.4 0.7 0.3 10.9
All-Star 1 0 20.0 .000 .000 .000 4.0 1.0 1.0 0.0 0.0